שאל את הסופרת

אני מניחה שהרבה רוצות לשאול את האפריל שאלות בקשר למקצוע שלה,שאלות שלא דווקה קשורות למסדרונות,פה זה הנושא!

איזה נושא חמוד!

שאלה ראשונה:איך בדיוק נהיה לך הרעיון לספר?מתי החלטת לכתוב?

הספר התחיל כעמוד וחצי שכתבתי פעם ב-WORD. זה היה בשנת 2004, אם אני לא טועה. אני לא בטוחה איך זה התחיל. פשוט הרגשתי שבא לי לכתוב, וזה מה שיצא באותו רגע (:
אחרי שנה מצאתי את הקובץ, והתחלתי לכתוב כל מיני קטעים מהספר.. חלק מהם לא נכנסו בסופו של דבר לספר (הייתה פגישה שונה עם מישל.. והייתה גם סצנה שבה אמנדה ורוני ממש מדברות על החתונה של רוני עם שון כשהיא גדולה יותר.. וזה גם ירד)
במהלך הצבא כתבתי כל מיני סצנות, שחלק גדול מהן מבוסס על דברים שקרו לי באמת. בהמשך היו עוד דברים שהשפיעו על הכתיבה, שחלק גם מבוסס על דברים שעברו עליי.
ורק לפני שנה, בחופש שבין שנה א' לשנה ב' באוניברסיטה, ממש התיישבתי במשך חודש שלם וכתבתי המון המון המון המון... עד שסיימתי
גם סידרתי את כל הפרקים, הורדתי את מה שלא התאים וכו' (:

אפריל שכותבים סיפור אפשר לשנות אותו?
כן- אז למה הסיפור עלי יוצא כל כך רע למה יש אנשים שיש להם סיפור חיים רע?

נלצ' (כינוי חמוד, לא? )
לא כל כך הבנתי למה התכוונת.. תוכלי לנסח את זה טיפה אחרת?
איזה סיפור עלייך?
ועל אילו אנשים את מדברת?
כלומר, בכלליות?
על דמויות בסיפור שכותבים? או אנשים אמיתיים?

אנשים אמתיים);
כן הכנוי ממש חמוד

עדיין לא הבנתי את השאלה..
מה רצית לשאול?

למה החיים לפעמים אכזריים לבני אדם או לדמויות?

עזבי סתם שאלה

עכשיו הבנתי

האמת שאי אפשר כל כך לענות על זה..
אבל דברים רעים קורים כל הזמן.
ויש תקופות קשות יותר בחיים.. שנראה לנו כאילו זה לעולם לא ייגמר וכאילו הגיע סוף העולם..
ובכל זאת, זה נגמר בסוף. אף תקופה רעה לא נשארת לנצח.

צריך בינתיים להתמקד בדברים הטובים, שאנחנו אוהבים לעשות. בדברים שגורמים לנו הנאה.
ופשוט להעריך אותם ולהדגיש אותם.
כי דברים רעים תמיד יהיו, אבל השאלה היא האם אנחנו נשים לב גם לדברים הטובים, היפים? כמו חיוך ממישהו שאוהבים, מילה טוב, שיחה מעניינת, אנשים נחמדים, תחביבים.

תודה (:

אולי בסוף כל היי יש ביי, ומי כמוני יודעת, אבל תמיד חשוב לזכור שאח"כ מגיע היי חדש. [:

יש לי כמה שאלות
1)איך יש לך סבלנות לכתוב מאתיים עמודים?לי בקושי יש סבלנו לכתוב 10 (אוף!!!!זה מעצבן!!!)
2)את מתכננת לכתוב עוד ספרים?

4)האם את רוצה לכתוב המשך למסדרונות?על מה שקרה עם הילדה מהסוף....
____________________
אני רוצה להגיד שסיימתי את הספר,וכשיהיה לי משעמם אני אקרא אותו דוב(ככה זה,כשאני קוראת ספר פעם אחת אז אני קוראת אותו רק כשמשעמם לי ואין לי מה לקרוא,או אחרי הרבה זמן)

1. חחחח (: תראי, זה לא קל. גם אני פעם לא עברתי את ה-10 עמודים כשהייתי בסביבות הגיל שלך. הסיפורים שלי תמיד הגיעו לסביבות ה-10, אולי 20, ואז לא היה לי המשך. תמשיכי לכתוב ואל תוותרי. זה יגיע בסוף

2. בהחלט (:

3. (כתבת שזה סעיף 4, אבל לא היה שלוש ) אני לא הולכת לכתוב המשך למסדרונות, אבל את תמיד יכולה לדמיין לך מה קרה (אם זו באמת הייתה ילדה אמיתית ולא הזיכרונות של רוני). אולי הילדה התקרבה לרוני ודיברה איתה? אולי הן כן שמרו על קשר, בניגוד לרוני ומישל? (:

יש!אז יש סיכוי שאני אהיה אי-פעם סופרת???
ואני עברתי 10 עמודים,אבל לא 20....(עמודי מחברת,לא וורד)
כשהיית קטנה רצית להיות סופרת?או שכתבת סיפור והחלטת להוציא אותו לאור?

בטח שיש סיכוי!
אם תמשיכי להתמיד בזה, ובעיקר - להאמין בעצמך (:
חלמתי להיות סופרת עוד מגיל 8

או....
יפה וגם הגשמת את החלום.....

כן

חחחח... סמילי חמוד...
ובחזרה לנושא!יש למישהי שאלה?

לי
לדעתך דורותי המשיכה להיות בקשר עם רוני גם כשרוני גדלה והפכה לאישה ויש לה משפחה משלה?

יש לי שאלה .
הספר מבוסס על סיפור אמיתי ?